בת-ים נפרדת בדמעות: מאיר שואף "מאיר השמן" – הלב הגדול של העיר – הלך לעולמו
הבוקר, העיר בת־ים נפרדה מדמות אהובה ומיוחדת: מאיר שואף, שנודע בכינויו "מאיר השמן" – יקיר העיר, אדם שכולו לב ענק, ענווה, ואהבה אמיתית לאדם באשר הוא.
מאיר הקדיש את חייו לאחד המפעלים האנושיים והמרגשים בעיר – הפעלת מטבח חם לילדים שלא תמיד מצאו אוכל חם בבית. ללא תמורה, ללא פרסום, הוא היה מגיע בכל יום, מבשל, מחלק, דואג, שומר, ומחבק – עם חיוך רחב, ידיים טובות, ולב נדיר.
סגן ראש העיר אלי יריב ספד לו: "מאיר לא דיבר על חסד – הוא חי אותו. היה לי הכבוד להכירו במשך שנים רבות ולראות מקרוב את הנתינה האינסופית שלו. הוא דמות נדירה שהשאירה אחריה מורשת של טוב לב אמיתי."
גם התושבים שגדלו לצדו מביעים צער כבד:
לירון רומני נזכרת: "בכל קייטנה היה מזמין את הילדים אליו להכין מתוקים וללמד אותם מהי נתינה. נתן בלי גבול, בלי רצון לקבל דבר בתמורה."
שוקי חודרה מספר: "המטבח ברחוב דניאל היה מפעל חייו. כל ביקור אצלו הסתיים בדמעות מהתרגשות על העוצמות שהיו בו."
שמשון יפתח קופלה משתף בכאב:
"יהיה זכרו ברוך. עצוב מאוד. אני כמעט 20 שנה עובד פה, ותמיד היינו בבוקר במשמרת – לוקחים את האוכל לבתי הספר. הוא היה צדיק אמיתי. לפני עשרה ימים צילמתי אותו, מי היה מאמין שזו תהיה הפעם האחרונה. עצוב מאוד מאוד."
יוסי לוי מוסיף: "יהי זכרו ברוך לעולם ועד. אי אפשר לדבר עליו בלשון עבר. שנים התנדבתי לצדו במטבח – תמיד דאג שנספיק להכין סנדוויצ'ים לילדים שלא היה להם, ודאג גם לקשישים עם חבילות מזון וירקות בכל בוקר. מאיר, אתה תחסר לכולנו. אדם יקר. נוח על משכבך בשלום."
שון סיאונוב נזכר בילדותו: "יהי זכרו ברוך. הוא היה קסם של אדם – ערכי, תמיד עוזר. כשהייתי בבית ספר יסודי, הוא היה מגיע עם סנדוויצ'ים טריים במיוחד עבור התלמידים שלא יישארו רעבים. אדם מיוחד במינו."
מאיר שואף ייזכר תמיד כאיש של חסד טהור, לב זהב, ודוגמה חיה לאהבת אדם.
יהי זכרו ברוך.
פרסומת
