האם המגדלים בבת ים יהפכו לעומס נדל"ני או הזדמנות עירונית?
בשבועות האחרונים מתנהל דיון ער בקרב תושבי בת ים בנוגע לעתידם של המגדלים החדשים הצומחים בעיר – והחשש מההשלכות ארוכות הטווח שלהם על המרקם העירוני.
חלק מהתושבים מזהירים: מגדלים נוטים להתבלות מהר יותר, ועלויות התחזוקה והשיפוץ שלהם גבוהות בהרבה מבנייה נמוכה. החשש הוא שכאשר יגיע הרגע לבצע שיפוצים נרחבים, יתקשו הדיירים לעמוד בעלויות, והאוכלוסייה החזקה תעזוב – מה שיוביל לתהליך של ירידה באיכות החיים ולמעגל של הזנחה. על רקע זה הועלתה הצעה: לחייב בחקיקה הפקדה קבועה לקרן שיפוצים עתידית.
מנגד, יש הטוענים שהבעיה האמיתית היא לא במגדלים עצמם, אלא בפער בין המחיר הגבוה שמשלמים כיום על דירות חדשות לבין שוק מתחרה עתידי – שמוריד את הערך עם השנים. אחרים טוענים כי התמקדות במגדלים מתעלמת מהבעיות המהותיות בעיר: קרקעות מבוזבזות, בנייני רכבת מוזנחים, מוסכים ואזורים נטושים שיכלו להפוך למתחמים חיוניים.
באופן טבעי, הדיון הפך לעיתים טעון – בין דאגה כנה לעתיד העיר ובין טענות לפאניקה לא מבוססת. כך או כך, ברור שהנושא מעלה שאלות כבדות משקל לגבי תכנון ארוך טווח, התחדשות עירונית, והתמודדות עם תשתיות שידרשו תחזוקה בשנים הבאות.
הזדמנות או איום 🤔
קרדיט תמונה: ברק מירון
פרסומת
