הילוך גבוה: כך מובילה עיריית בת ים מהפכת סדר ומשילות ברחובות
מצלמות מתקדמות, נוכחות מוגברת של פקחים ואפס סובלנות לעבירות: בת ים החליטה לשים סוף לאנרכיית החניה והתנועה. בעוד שהתושבים נאלצים להתרגל למציאות החדשה והקשוחה – אך "איכות החיים והביטחון של רוב הציבור קודמים לכל".
בשנים האחרונות סבלו תושבי בת ים מלא מעט מפגעים במרחב הציבורי: חסימות מדרכות, חניה כפולה בצירים מרכזיים, ופגיעה ישירה בבטיחות הולכי הרגל – במיוחד קשישים, ילדים ועגלות תינוק שנאלצו לרדת לכביש. המצב הזה דרש פתרון שורש, וברשות המקומית הרימו את הכפפה.
בתקופה האחרונה עלו הילוך במאבק על הסדר הציבורי. באמצעות גיוס פקחים חדשים, פריסת ניידות מוגברת והכנסת טכנולוגיה מתקדמת של רכבי צילום דיגיטליים, העירייה מנהיגה מדיניות אכיפה נחושה, ברורה ובלתי מתפשרת. המטרה: להחזיר את המשילות לרחובות ולייצר הרתעה אמיתית מול מי שמצפצף על החוק.
כצפוי, מהפכה בסדר גודל כזה, הדורשת שינוי הרגלים עמוק, מייצרת גם לא מעט חיכוך וזעם מצד תושבים שרגילים היו למדיניות סלחנית יותר בעבר.
האתגר הדיגיטלי: "אין סנטימנטים למצלמות"
המעבר לאכיפה טכנולוגית מבוססת מצלמות מייצר יעילות חסרת תקדים, אך מנגד – משאיר את התושבים עם תחושה של נוקשות מערכתית. ברשתות החברתיות ובוועדי התושבים נשמעות טענות על כך שמוסד הערעורים העירוני הפך לקשוח מאי פעם.
> "הדוחות ניתנים בקצב מסחרר על ידי פקחים חדשים, ואין שום אפשרות לבטל אותם", קובל אחד התושבים. "התובעת העירונית פשוט לא מבטלת דוחות, ואין עם מי לדבר. בשביל לקבוע משפט צריך לחכות זמן רב ולשרוף ימי עבודה. המדיניות הפכה לנוקשה מדי".
אכיפה יעילה חייבת להיות אחידה ושוויונית, ללא פרוטקציות או "הנחות" שיוצרות אפליה. אלא שלעיתים, אחידות זו פוגשת מקרים אנושיים מורכבים.
בין חוק יבש למציאות בשטח
אחד הסיפורים שמסעירים את התושבים נוגע לעצירה קצרה באזור המצבה ההומה:
"במהלך החג עצרתי במצבה לפני תחנת אוטובוס, בדיוק ל-15 שניות, כדי להוריד את אשתי שילדה ואת עגלת התינוק לצורך בדיקה רפואית", מספר תושב העיר. "רכב העירייה עם המצלמות תיעד ושלח דוח של 250 ש"ח. הגשתי ערעור, ואחרי חצי שנה התקבלה תשובה מהתביעה העירונית שלא ניתן לבטל את הדוח. נכון שהחוק היבש אוסר עצירה בתחנת אוטובוס, אבל איפה הרגישות לאישה אחרי לידה ותינוק?".
תושבים אחרים מצטרפים לתחושה הזו ומציינים כי האכיפה הדיגיטלית אינה מבדילה בין עבירה בריונית לבין צורך רגעי: "זה קורה גם כשצריך להוריד אנשים מבוגרים או נכים קרוב לקופת חולים. המצלמה פשוט מצלמת ושולחת, ללא שיקול דעת אנושי".
הביקורת מגיעה לשיאה סביב מקרים חריגים במיוחד, כמו זה של תושבת העיר מספרת שבעלה חטף קנס דווקא בזמן חירום:
"בעלי החנה את הרכב ליד בית ספר גורדון בדיוק כשהייתה אזעקה והתראה על ירי רקטות. הוא רץ למקלט כדי להתמגן, וכשיצא – חיכה לו דוח. זה נראה לנו פשוט הזוי. הגשנו ערעור ונראה מה תהיה התשובה".
המטרה: מרחב ציבורי בטוח לכולם
למרות התלונות הקשות והתחושה של חלק מהתושבים כי העירייה "מחפשת להעשיר את קופתה" על חשבונם, מדובר בצעד הכרחי לטובת הכלל. "אי אפשר לעשות חצי עבודה", מסבירים תומכי המהלך. "ברגע שמתחילים להחריג 'רק ל-15 שניות' או 'רק להורדה', תחנות האוטובוס נחסמות, המדרכות נכבשות, ואיכות החיים של כלל תושבי בת ים נפגעת".
בשורה התחתונה: בת ים העלתה הילוך, והמסר שלה לתושבים ולמבקרים בעיר ברור וחד – חוקי העזר העירוניים הם כבר לא המלצה. השינוי אולי כואב בכיס בשלב הראשון ומעורר תרעומת, אך בטווח הארוך, הוא עשוי להפוך את בת ים לעיר מסודרת, בטוחה ונעימה הרבה יותר להולכי הרגל.
צילום: ארכיון
פרסומת
