הטיילת הקסומה של בת ים – אבל יש בעיה שחייבים לטפל בה
הטיילת של בת ים היא אחד המקומות היפים והנעימים בעיר – מוקד משיכה לתושבים, משפחות, זוגות צעירים ומטיילים שמגיעים ליהנות מהים, השקיעות והאוויר הפתוח. היא מתחדשת, מטופחת, וכוללת מסעדות, אזורי משחק ושטחי ישיבה לרווחת הציבור. אבל בתוך כל היופי הזה – יש בעיה חברתית כואבת שעדיין נוכחת בשטח, והיא לא יכולה להישאר מחוץ לשיח.
בערבי שישי – ולעיתים גם בשבתות – עוברי אורח נתקלים בתופעה לא פשוטה: חסרי בית, חלקם תחת השפעת אלכוהול או סמים, שוכבים על ספסלים, על המדרכות או ממש על השביל המרכזי בטיילת. יש כאלה שמצהירים שמדובר ב"תמונה קבועה" – תופעה שהולכת ומחריפה, ומעוררת גם פחד, גם חוסר נוחות – וגם הרבה מאוד חמלה.
"הילדים שואלים למה האיש שוכב על הרצפה"
הורים מעידים על רגעים קשים: “הילדים שלי נבהלים, שואלים שאלות קשות. אני בעצמי מרגישה חסרת אונים,” מספרת תושבת העיר. אחרים כותבים: “אי אפשר לטייל כמו פעם, זה נהיה כמו התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.”
לא בעיה רק של בת ים – אבל מצריכה מענה מקומי
חסרי בית ודרי רחוב הם תופעה ידועה גם בערים אחרות, אך בבת ים – במיוחד בטיילת – מדובר במקום מרכזי שבו הפער בולט מאוד. ולמרות נוכחות המשטרה והשיטור העירוני – הטיפול בתופעה הזו לא יכול להיעצר באכיפה. זהו אתגר חברתי עמוק שדורש שיקום, ליווי וטיפול – לא רק הזזה של הבעיה ממקום למקום.
חמלה לצד פתרונות.
הרבה מהתגובות ברשת מציעות גם דרך אחרת להסתכל על התופעה – בגובה העיניים. “אלו לא רק שיכורים. אלה אנשים שאיבדו הכול. לפעמים מספיק מבט אחד כדי להבין כמה הם סובלים,” כתבו תושבים. יש גם הצעות פרקטיות – להקים מערך עירוני מיוחד בשיתוף משרד הרווחה שיכלול דיור זמני, שירותים פסיכולוגיים, וניסיון לשלב את האנשים האלה בחזרה למעגל החיים.
לסיכום – יש בטיילת הכל, אבל אסור להתעלם גם מהכאב שבה
הטיילת של בת ים היא גאווה עירונית – אבל חברה חזקה נמדדת גם באופן שבו היא מטפלת במי שנותר מאחור.
אפשר לשלב בין יופי לניקיון לבין חמלה ואחריות. הגיע הזמן לחשוב איך עושים את זה יחד – כתושבים, כרשות, וכבני אדם.
פרסומת
