סיפור(ק) שהיה, כך היה…..
לאחרונה זה קורה וכל פעם זה מרגש מחדש כשמגיעה אליך מתאמנת שרוצה להתחיל אבל מפחדת כי היא לא אוהבת ספורט בכלל, היא לא טובה והיא גם בטח לא תתמיד והיא היתה במלא מקומות ואף פעם לא התייחסו לכאב עליו התלוננה, או לא התייחסו נקודה, כי הסביבה אמרה בשביל מה לך לא תצליחי גם ככה. אבל היא בכל זאת מוכנה לנסות שוב.
יש מצב שההתחלה תהיה קשוחה, מתסכלת ואפילו כרוכה בלהכריח את עצמך – כי לעשות שינויים בתפיסה ובחיים זה לא תמיד הולך קל.
ואז זה מגיע, אחרי מספר חודשים כשהן מגיעות עם דמעות בעיניים וללא מילים בפה כי הן בעצמן לא מאמינות שזה קרה ופתאום מוצאות את עצמן פוקדות את הסטודיו בין ארבע לחמש פעמים בשבוע, נוסעות לחופשה מהנה מאוד עם המשפחה אבל בכל זאת קמצוץ מחשבה על הסטודיו ומה היא מפסידה בשבוע הזה, ואז גם פתאום היא מתחטבת ופתאום יש לה יותר כח לשחק עם הילדים, יותר אנרגיות בעבודה, יותר חיוכים על הפנים ומלא מחמאות מסביב.
כאן אני מבין שאני את המטרה שלי השגתי כמאמן, כדמות מכוונת תומכת וגם מכילה ומדריכה לאורח חיים בריא פה היא ההצלחה שלי, שלנו כצוות בסטודיו. זה לא חמישה ק"ג בשבוע לאינסטגרם (זה יפה וזה מוכר) אבל אם הצלחתי להביא לשינוי באורח חיים מבחינתי זה שווה אלף מונים ותמונות ואני יכול לישון רגוע בלילה. איכפת לי מכל אחד ואחת אצלנו בסטודיו וגם מאלה שלא בסטודיו שלנו. זה היעוד של YMF והסיבה שבחרנו במקצוע הזה.
מוקדש לכל המתאמנים ומתאמנות שלנו שמגיעים לסטודיו ומרגישים הכי בבית בעולם, ולכל אלה שעדיין חוששים, מתלבטים אבל היו רוצים לנסות מוזמנים להגיע להתנסות.
שבוע טוב
פרסומת
