המבצע החשאי של ראש העיר בת-ים בניו יורק: כך הוגשה לאיראן תביעה של 250 מיליון שקל
ראש עיריית בת-ים, צביקה ברוט, הוביל מהלך משפטי חסר תקדים נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן ומשמרות המהפכה: תביעה בסך 250 מיליון שקל, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בגין הנזקים שנגרמו לעיר ולתושביה במתקפת הטילים האיראנית במהלך מבצע ״עם כלביא״.
יום שני, במנהטן. במגדל משרדים לא רחוק ממטה האו"ם יושבים כמה אנשים ומחכים. ביניהם ראש העיר בת-ים, צביקה ברוט. בחוץ פרוסים תצפיתנים, ועל השולחן מונח מסמך אחד: כתב תביעה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן.
המהלך, שזכה לשם מבצע ״חשבון פתוח״, הגיע לשיאו במבצע חשאי ומתוכנן היטב בניו יורק, לאחר חודשים של הכנות ובתיאום הדוק עם נציגי הממשלה בארץ, גורמי הביטחון הישראלים, ונציגי ממשל אמריקנים.
הצוות הכין מראש קלסתרונים של הנציגים האיראנים הבכירים באו"ם כדי לזהות אותם ברחוב, אסף מודיעין על תנועותיהם ומיפה באמצעות סייענים מקומיים את המסלולים שבהם הם נוהגים לעבור: מתי הם יוצאים לבניין השגרירות האיראנית, לאן הם הולכים, ואיך הכי טוב להפתיע אותו בטריטוריה ניטרליית – כיוון שלראש העיר אסור להיכנס לבניין השגרירות האיראנית, בהנחה שהוא רוצה גם לצאת ממנה. השגרירות נחשבת כשטח ריבוני של איראן.
את כתב התביעה יזם ברוט בעקבות הנזקים שנגרמו לעירו במבצע עם כלביא, ניסח והגיש צוות משפטנים בינלאומי בהובלת ארגון "שורת הדין", בראשות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. על פי החוק הישראלי, כדי לקדם את ההליכים בבית המשפט יש להוכיח שנציג רשמי של הנתבעים קיבל את כתב התביעה – או לפחות קיבל הזדמנות לקרוא אותו.
ואז, אחרי ביצע מודלים והכנות, ניתן האות. התצפיתנים זיהו את היעד יוצא מהבניין בדרכו למטה האו״ם, וראש העיר והפמליה יצאו בעקבותיו כדי לפגוש אותו בנקודת המפגש ברחוב שסומנה מראש.
הנציג האיראני עצר ברמזור, והצוות, שארב לו, ניגש אליו. ראש העיר הציג את עצמו. הנציג ענה שהוא דיפלומט ושאסור לו ליצור קשר, אך לאחר מכן ניסה להתעלם מהם ולחמוק. במשך כמה דקות הם הלכו בעקבותיו ברחובות מנהטן, ולא הרפו ממנו עד שהקריאו לו מה כתוב בכתב התביעה.
כך הסתיים מבצע שהוכן במשך חודשים. בפעם הראשונה אי פעם, איראן ומשמרות המהפכה נתבעים על נזקים שגרמו בהתקפות הטרור שלהם כלפי מדינות אחרות.
כדי להבין את המבצע צריך לחזור ללילה שבו הטיל נפל. בת-ים ספגה את הפגיעה הקשה ביותר במתקפה האיראנית, שהיא למעשה הרגיעה הקשה ביותר אי פעם בישראל מפגיעת טיל.
160 בניינים נפגעו, 22 מהם נדרשו להריסה מיידית. 9 תושבים נהרגו ו-178 נפצעו. אלפים נשארו חסרי בית והעיריה דאגה להם לדיור חלופי.
בשנה האחרונה, במסגרת מאמצי השיקום שמובילה העיריה, החליט ברוט שתושבי העיר אינם צריכים לשלם על ההתקפה האיראנית – וגיבש צוות משפטנית במטרה לגרום לאירנים לשלם לא רק בשדה הקרב – אלא גם בזירה המשפטית.
התביעה, על סך 250 מיליון שקל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, והיא משקפת את הוצאות העיריה – לא כולל נזקים לנפש ולרכוש שמכוסות על ידי המדינה.
מה קורה עכשיו
התביעה נשענת על חוק חסינות מדינות זרות. החוק שולל חסינות ממדינה זרה שגרמה נזק לגוף או לרכוש בישראל, בפרט כאשר המשטר באיראן מוגדר בעולם כארגון טרור.
לדרשן-לייטנר יש ניסיון רב מול איראן. בשורה של תביעות בארה"ב היא ייצגה נפגעי טרור ישראלים, ובאחת מהן הורה בית משפט פדרלי לעקל לטובתם את סיומות האינטרנט שהוקצו לאיראן. לעמדת "שורת הדין", המהלך נבדק משפטית לעומק לפני היציאה לדרך: מרגע שכתב התביעה נמסר לגורם רשמי מטעם איראן, התביעה נחשבת כמי שהתקבלה, גם אם הנציג סירב לקחת אותה לידיו.
מעכשיו לאיראן יש 60 יום להגיב, ואם לא תעשה זאת – וזה התרחיש הסביר – העירייה תוכל לבקש פסק דין בהיעדר הגנה, ותושבי בת-ים ירוויחו סכום של מאות מיליונים על חשבון האיראנים.
השאלה הגדולה היא איך גובים את הכסף. בעירייה מכוונים לכספי קצא"א. בוררות בינלאומית חייבה את ישראל לשלם לאיראן כ-1.1 מיליארד דולר על חלקה בקו צינור אילת-אשקלון מימי השאה, לפני המהפכה. ישראל מסרבת להעביר את הכסף בשל האיסור על מסחר עם האויב.
אם התביעה תתקבל, בבת ים מקווים שחלק מהסכום הזה יגיע לעיר במקום לטהרן.
בטרם יצא לדרך, ברוט קיים דיונים עם בכירים מדיניים בממשלה ובגופי הביטחון על מנת לוודא שמדינת ישראל תשתף פעולה – וכך היה.
צביקה ברוט, ראש העיר: "הרעיון וההחלטה לתבוע את איראן נפלו אצלי כבר בלילה הראשון, אחרי שחילצנו תינוקות וקשישים מבין ההריסות, איבדנו תשעה נרצחים מבין התושבים שלנו, ואחוז וחצי מתושבי העיר שלי הפכו לחסרי בית.
כשהתברר שזו הפגיעה הקשה ביותר אי פעם במדינת ישראל כתוצאה מטילים, היה ברור לנו שאיראן תשלם על זה לא רק בשדה הקרב – אלא גם בבית המשפט.
זו הפעם הראשונה שאיראן נדרשת לשלם כסף עבור מעשי טרור מהסוג הזה נגד רשויות מקומיות, ואין ספק שממשלת ישראל תמשיך לתמוך בנו במהלך הזה ותסייע לנו לממש את כספי הפיצויים מתוך הכספים האיראניים שמוחזקים פה בירושלים.
לבת ים יש חשבון פתוח עם איראן, ולכן קראנו כך למבצע. הם שלחו לנו טילים, ואנחנו שלחנו להם חשבון. הנציג שלהם יכול היה לנסות לחמוק מאיתנו ברחובות ניו יורק, אבל הם לא יחמקו מהאחריות על מה שעשו לעיר שלי. אף שקל לא יחזיר לנו את מי שאיבדנו. אבל כל שקל שנגבה מאיראן יחזור לבת ים, לשיקום הבתים, לתושבים ולעיר שלא נשברה. אנחנו מרימים את הראש, נסיים את השיקום במהירות, אבל נוודא שבינתיים אנחנו עוברים להתקפה – הפעם גם במגרש המשפטי".
עו״ד ניצנה דרשן־לייטנר, נשיאת ארגון ״שורת הדין״, מסרה: “הגיע הזמן שהאיראנים ישלמו על מעשיהם. משטר הטרור הרצחני שמטיל אימה על המזרח התיכון כולו, לא יוכל להסתתר מאחורי חסינות ריבונית בזמן שהוא משגר טילים לעבר אזרחים חפים מפשע. המערכה מול איראן לא מסתיימת בשדה הקרב. היא מגיעה גם לבתי המשפט, לחשבונות הבנק, לנכסים ולכל מקור כלכלי של המשטר האיראני. נמשיך להיאבק בשם קורבנות הטרור עד שנמוטט כלכלית את משטר האייתוללות".
קרדיט צילום: דוברות עיריית בת-ים
פרסומת
