# dana danon segal #
"חודשיים לא יצאתי מהבית, ידעתי שאתם חוזרים לרחוב והייתה לי סיבה לצאת ולשמוח, עשיתם לי אור בלב שמישהו מחכה לי בחוץ"
חזרנו לרחוב אחרי חודשיים. קיבלנו המון חיבוקים מרוחקים. המון אהבה. חלקם בכו משמחה, הכי מהנשמה. הם התרגשו לפגוש אותנו ברחוב שוב.
זה כבר הרבה מעבר לכריכים. שהרי בכל תקופת הסגר דאגנו שימשיכו לקבל את הכריכים הביתה. זו תשומת הלב, החיוך, הדאגה, המבט. "משמים שלחו אתכם" הם אומרים לנו תמיד.
לבסוף, נותרה לנו שקית לב אחת. בדרך חזרה הביתה יפה, כבדרך אגב סיפרה שיש לה שכנה שנשרף לה הכל ואם נשארה שקית אולי זה משמיים. הם לא סיימו את המשפט ורפי ראה את סבתא שלי שאמרה לו שמשמיים היא פגשה אותו וביקשה שיקפיץ אותה כי קצת כואב לה.
משמיים. מילה חזרה על עצמה כמה פעמים היום בלי לתכנן. מאמינה שיש השגחה שעוזרת לנו. אבל אני בטוחה שכל זה לא היה קורה ללא התרומות שלכם שבוע אחר שבוע. זה לא היקורה בלי הנחישות של רפי דנון והאהבה של Yafa Castiel Selvi ובלי התורמים הקבועים והחדשים.
פרסומת
