כבר יותר מיובל שנים היא עומדת שם. האנדרטה לזכר בני בת-ים שנפלו במערכות ישראל.
מכובדת, זוכרת, כואבת.
ופעם בשנה היא צופה מלמעלה
באלפי התושבים, בהם גם משפחות שכולות, שבאים לחלוק כבוד, להזיל דמעה.
לא השנה.
השנה גן הניצחון יהיה כמעט ריק בשעת הצפירה. במקום אירוע גדול, היה אירוע קטן אך מרגש לא פחות.
נשמור על החיים שלנו,
נדבר על חייהם ומותם של הנופלים,
נזכור, נכאב, אבל אחרת.
פרסומת
